צ'מקה נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובעת (להלן:"המבקשת") להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:" חוק הפלת"ד") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותה הרפואית של התובעת, שכן, לטענתה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 1.1.2013..

ב"כ התובעת עותרת למנות מומחה רפואי בתחום האמור לעיל, שכן, לטענתה, מתקיימת בענייננו, ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחים רפואיים.

ב"כ הנתבעת (להלן: "המשיבה") מתנגד לבקשה. לטענתו, לכתב התביעה צורף מסמך מיום 20.4.2012 מאת פרופ' אדלסון המהווה חוות דעת אסורה. כמו כן, לטענת ב"כ המשיבה, אין במסמכים שצורפו לבקשה כל ראיה בדבר נכות כלשהי שנותרה לתובעת כתוצאה מהתאונה. לא זו אף זו, הוא מוסיף וטוען, כי אין קשר סיבתי לתאונה נשוא התביעה והן , לטענתו, פונקציה של תאונות קודמות או מחלות של התובעת על רקע גילה. לפיכך, לשיטתו, לא קיימת ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. לחילופין, במידה ואכן יחליט בית המשפט למנות מומחה רפואי, יש להטיל את שכר טרחת המומחה על המבקש.

בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח חוק הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה הרי שב"כ התובעת צירפה לבקשתה תיעוד רפואי. ראו למשל מסמך מיום 16.3.2011 אשר בו נרשם בעמודת בדיקה גופנית: "יד שמאל במקבע כתף. בדיקה נוירוואסרולארית תקינה. בצילומים שבר מרוסק בשליש המקורב של זרוע שמאל".

באשר למסמך מיום 20.4.2012 מאת פרופ' אדלסון (להלן: "מסמך חוות דעת"), אינני נדרש למסמך זה על מנת לבסס החלטתי, כמו כן, מסמך זה לא יוכל לשמש את מומחה בית המשפט שהרי "אין התובע רשאי לצרף לבקשתו חוות דעת רפואית מטעמו" (אליעזר ריבלין, תאונות דרכים, מהדורה רביעית עמוד 638). כמו כן, הנפגע רשאי להציג בפני המומחה "את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנערכו לצורך אותו טיפול" (שם בעמוד 663). מקריאת מסמך חוות הדעת עולה כי אינו נערך לצורך טיפול רפואי אלא לצורך בקשה זו. משכך אין להציג מסמך זה בפני מומחה בית המשפט.

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי התיעוד הרפואי מלמד על ראשית הראיה הנדרשת בדבר אפשרות קיומה של נכות צמיתה. בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכ"ט המומחה.

לאחר עיון בבקשה למינוי מומחה ובתשובה לה הוחלט למנות את דר' חורש צבי מבית החולים רמב"ם, קליניקה: רח' יפה נוף 103 חיפה, טל': 04-8542527, 04-8383083, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת, בעקבות אירועי תאונות הדרכים נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה, מה שיעור הנכות ומהו הקשרה לכל אחת מהתאונות נשוא התביעה.

המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבה בעתיד.

מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב. לעבודתה ומקצועה.

האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונות לבין מצב התובעת נכון להיום.

הצדדים רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם למעט חוות דעת מומחים, המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעת.

הנני קוצב את שכ"ט המומחה ומעמידו ע"ס 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. במידה ושכרו של המומחה עולה על הסכום הנקוב, יודיע לביהמ"ש ולתובע/נתבעת תוך 7 ימים מקבלת הודעת המינוי.

המומחה יודיע תוך 7 ימים מיום קבלת המינוי, באם יש לו נגיעה למי מהצדדים.